חישובים, תרחישים וצ׳קליסטים
הסדר חובות, צו תשלומים או חדלות פירעון? מדריך החלטה עם חישובים
איך בוחרים מסלול לטיפול בחובות בישראל: מבחן פשוט של תשלום אפשרי מול תקופות החוק, שלושה תרחישים מחושבים, טבלת החלטה, ומתי לעבור מהוצאה לפועל לחדלות פירעון.
הזינו את סך החוב בתיקי ההוצאה לפועל, ריבית שנתית משוערת ותקופה, וראו איזה תשלום חודשי נדרש כדי לסיים בתוך התקופה שהחוק מאפשר.
לפי סעיף 7א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, התקופה לתשלום החוב בצו תשלומים לא תעלה על שלוש שנים כשהחוב אינו עולה על 100,000 ₪, ועל ארבע שנים כשהוא גבוה יותר. רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך בנימוק ב-3 שנים נוספות לכל היותר אם שוכנע שהחייב יוכל לשלם בתקופה הארוכה, ובהסכמת הזוכה והחייב — גם מעבר לכך.
למה זה חשוב. אם התשלום שאתם מסוגלים לשלם לא סוגר את החוב בתוך התקופות האלה, החוק מפנה אתכם לסעיף 7א2 — הודעה שאין ביכולתכם לשלם, שבחובות נמוכים נחשבת בקשה לצו לפתיחת הליכים בחדלות פירעון.
איך משתמשים. הזינו את סך היתרה בכל התיקים (מהאזור האישי במערכת ההוצאה לפועל או מפירוט יתרה), ריבית שנתית משוערת שמתווספת לחוב (בתיק יש לעיתים ריבית פסוקה, ריבית לפי חוזה או הצמדה — לכן זו הערכה בלבד), ומספר שנים — 3 או 4.
דוגמה להמחשה. חוב של 60,000 ₪ עם תוספות משוערות של 4% בשנה: לסגירה ב-3 שנים נדרש כ-1,771 ₪ בחודש, ובסך הכול כ-63,770 ₪. אם אתם יכולים לשלם רק 900 ₪ בחודש, ברור שהחוב לא ייסגר בתקופה — וזה הסימן לבדוק את המסלולים במדריך ההחלטה.
מגבלות. המחשבון מניח ריבית קבועה ותשלום קבוע. הוא לא מחשב אגרות, שכר טרחה ותוספות פיגורים, ולא את ההפחתה שמקבל חייב שמשלם במועד לפי סעיף 69ב20. הריבית כאן היא קלט שאתם בוחרים, לא שיעור רשמי. ראו צו תשלומים בהוצאה לפועל.
חישובים, תרחישים וצ׳קליסטים
איך בוחרים מסלול לטיפול בחובות בישראל: מבחן פשוט של תשלום אפשרי מול תקופות החוק, שלושה תרחישים מחושבים, טבלת החלטה, ומתי לעבור מהוצאה לפועל לחדלות פירעון.
חישובים, תרחישים וצ׳קליסטים
בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א: 20 ימים מהאזהרה, הצהרה וויתור סודיות, תקופה של 3 או 4 שנים לפי סעיף 7א1, הארכה, מה קורה כשאי אפשר לעמוד — וחישוב הצעה מלא.