צו תשלומים בהוצאה לפועל: איך מגישים, כמה זמן מותר ואיך מחשבים הצעה
בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א: 20 ימים מהאזהרה, הצהרה וויתור סודיות, תקופה של 3 או 4 שנים לפי סעיף 7א1, הארכה, מה קורה כשאי אפשר לעמוד — וחישוב הצעה מלא.
צו תשלומים הוא החלטה של רשם ההוצאה לפועל שמאפשרת לשלם חוב פסוק בתשלומים לפי היכולת שלכם, במקום בבת אחת. מגישים בקשה לפי סעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל בתוך 20 ימים מהמצאת האזהרה (או במועד אחר שנקבע בה), עם הצהרה מנומקת על המצב הכלכלי וכתב ויתור על סודיות — בלעדיהם הלשכה לא תקבל את הבקשה. התקופה שהצו יכול לפרוס לא תעלה על 3 שנים בחוב עד 100,000 ₪ ו4 שנים בחוב גבוה יותר (סעיף 7א1), ורשם יכול להאריך בעד 3 שנים נוספות. עד ההחלטה, משלמים את מה שהצעתם. אם גם בתקופות האלה אין יכולת לסגור את החוב, החוק מפנה להודעה לפי סעיף 7א2 — ולחדלות פירעון.
המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב הוא הנוסח שפורסם ברשומות.
לוח הזמנים מהאזהרה
| מועד | מה קורה | סעיף |
|---|---|---|
| יום 0 | המצאת אזהרה: לשלם, לשלם בשיעורים או לבקש צו תשלומים | 7(א) |
| עד יום 20 | המועד להגיש בקשה לצו תשלומים | 7(א), 7א(א) |
| עד יום 21 | מי שאינו יכול לשלם מתבקש להתייצב לחקירת יכולת עם מסמכים | 7(א1) |
| אחרי התקופה | הזוכה רשאי לנקוט הליכים — עיקולים, ובתנאים גם הגבלות | 7(ה), 66א |
מי שלא שילם ולא התייצב לחקירת יכולת עלול להיחשב חייב המשתמט. הגבלות כמו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה על כרטיס חיוב או על דרכון מוטלות רק בתנאים של סעיף 66ב — בין השאר כשחלפו 6 חודשים מהאזהרה בהמצאה מלאה והחוב עולה על 2,500 ₪, או שנה והחוב עולה על 500 ₪.
מה מצרפים לבקשה
לפי סעיף 7א(א):
- הצהרה מנומקת, נתמכת במסמכים, על המצב הכלכלי והיכולת לשלם — נכסים, הכנסות וחובות שלכם, של בן הזוג, של הילדים הקטינים ושל הילדים הבוגרים הגרים אתכם; תאגידים בשליטתכם; חשבונות בנק שלכם ושל בן הזוג הגר אתכם. הכול לגבי השנה או שנת המס שקדמה לבקשה, לפי שאלון שנקבע.
- כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע — על כתובת, נכסים, הכנסות, יציאות וכניסות לישראל, חובות והוצאות.
איך הרשם מחליט
- הלשכה שולחת לזוכה תמצית של הבקשה (סעיף 7א(ב)).
- הרשם רשאי לתת צו, לדרוש מסמכים נוספים, לזמן לחקירת יכולת במעמד הזוכה, או לדחות (סעיף 7א(ג)).
- אם הזוכה מסכים להצעה, ההסכמה מוגשת לאישור הרשם ומקבלת תוקף של צו (סעיף 7א(ה)).
- הרשם ישקול גם אם לאחד את כל התיקים ולהחיל את הצו על כל החובות, אם אתם מסכימים (סעיף 74טו1). ראו איחוד תיקים.
עד ההחלטה משלמים את התשלום שהצעתם, אבל לא פחות מהסכום המזערי שנקבע בתקנות (סעיף 7א(ד)).
התקופות המרביות — סעיף 7א1
| סכום החוב | תקופה מרבית בצו | עם הארכה מנומקת | בהסכמת הזוכה והחייב |
|---|---|---|---|
| עד 100,000 ₪ | 3 שנים | עד 6 שנים בסך הכול | גם יותר |
| מעל 100,000 ₪ | 4 שנים | עד 7 שנים בסך הכול | גם יותר |
כשניתנה החלטת הארכה, הרשם בודק שוב בתום שנה (או מועד אחר) אם עדיין יש יכולת לשלם לפיה, ולשם כך תגישו שוב הצהרה וכתב ויתור. אם לא — חלות הוראות סעיף 7א2 (סעיף 7א1(ג)).
חישוב הצעה — צעד אחר צעד
משק בית להמחשה: זוג עם ילד, הכנסה נטו של 12,500 ₪, שלושה תיקים בסך 62,000 ₪.
- הוצאות קבועות: שכר דירה 4,200, מזון 2,600, חשבונות וארנונה 1,100, תחבורה 900, ילדים וחינוך 1,000, בריאות וביטוחים 500, שונות 600 — סך 10,900 ₪.
- יתרה פנויה: 12,500 − 10,900 = 1,600 ₪.
- מרווח ביטחון: מציעים 1,450 ₪ ולא את כל היתרה, כדי לא ליפול בחודש חלש.
- מבחן התקופה: חוב של 62,000 ₪ (מתחת ל-100,000), תקופה מרבית של 3 שנים. עם תוספות משוערות של 4% בשנה, נדרש כ-1,830 ₪ בחודש ב-36 חודשים.
- מסקנה: 1,450 ₪ לא סוגר את החוב בשלוש שנים. ב-1,450 ₪ החוב ייסגר בתוך כ-47 חודשים — בתוך התקופה המוארכת (עד 6 שנים), ולכן כדאי לבקש הארכה מנומקת ולצרף את פירוט ההוצאות.
את החשבון אפשר לבדוק במחשבון צו תשלומים. הסכומים בדויים; הריבית בפועל תלויה בסוג החוב והתיק.
כשאי אפשר לעמוד בתקופות: סעיף 7א2
חייב שאינו יכול לשלם את החוב גם בצו תשלומים בתקופות ובשיעורים של סעיף 7א1 יגיש הודעה על כך לרשם. לפי נוסח הסעיף:
- סך חובות עד 150,000 ₪ — ההודעה נחשבת בקשה לצו לפתיחת הליכים במסלול חדלות פירעון אצל רשם ההוצאה לפועל, ומצרפים את המסמכים של סעיף 104 לחוק חדלות פירעון. ראו ההליך לחובות נמוכים.
- 150,000 ₪ ומעלה — הלשכה מוסרת מידע על האפשרות לפנות לממונה.
(בחוק חדלות פירעון הסכום מתואם ל-176,923.12 ₪ לשנת 2026; ראו הסף.)
שינוי צו קיים
שינוי ביכולת — פיטורים, מחלה, לידה, ירידה בשכר — מחייב הודעה בכתב בהקדם, אם השינוי אינו זניח. אפשר להגיש בקשה לשינוי הצו, ויחולו עליה אותם כללים (סעיף 7א(ו)). אל תפסיקו לשלם בלי בקשה: הפסקת תשלומים מחדשת את ההליכים ומבטלת הכרה כחייב משלם אם הייתה.
אחרי שהצו ניתן
- שלמו בזמן — ״תשלום במועד״ הוא תשלום בתוך 30 ימים מהמועד שנקבע (סעיף 69ב2).
- אחרי 3 תשלומים ברציפות בקשו הכרה כחייב משלם, שמפסיקה עיקולי חשבון ומשכורת בתיק. ראו הכרה כחייב משלם.
- שמרו אסמכתאות — במיוחד על תשלומים ששילמתם ישירות לזוכה ולא דרך מערכת ההוצאה לפועל.
התמונה הרחבה במדריך ההחלטה, והגבול בין צו תשלומים לחדלות פירעון בהצו לשיקום כלכלי.
שאלות נפוצות
פספסתי את 20 הימים. מאוחר מדי?
לא בהכרח: חייב יכול להגיש בקשה לצו תשלומים גם אחר כך, אבל בינתיים הזוכה רשאי לנקוט הליכים. הגישו בהקדם, יחד עם כל המסמכים.
האם הזוכה יכול להתנגד?
כן. הוא מקבל תמצית של הבקשה, והרשם רשאי לזמן לחקירת יכולת במעמדו. בסוף ההחלטה של הרשם.
מה ההבדל בין ״הוראת תשלום״ ל״צו תשלומים״?
הוראת תשלום לפי סעיף 69א נקבעת לפי כללים כלליים של מנהל מערכת ההוצאה לפועל. צו תשלומים נקבע אישית לפי בדיקת היכולת שלכם.
צו התשלומים עוצר את הריבית?
לא. החוב ממשיך לשאת ריבית והצמדה. עם זאת, חייב ששילם את כל מה שנדרש בשלושת החודשים שלפני מועד הוספת דמי פיגורים זוכה להפחתה או לפטור מדמי הפיגורים לפי סעיף 69ב20.
מקורות
- ויקיטקסט — חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 — סעיפים 7, 7א, 7א1, 7א2, 66א, 66ב, 69ב2, 69ב20, 74טו1
- ויקיטקסט — חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי — סעיפים 104 ו-187
- פורטל gov.il — רשות האכיפה והגבייה: טופס בקשה לצו תשלומים ואזור אישי
