נתוני אשראי אחרי הוצאה לפועל וחדלות פירעון: מה מדווח, לכמה זמן ומה אפשר לבקש

תיק בהוצאה לפועל והליך חדלות פירעון מגיעים למאגר נתוני האשראי של בנק ישראל מכוח החוק: לפי סעיף 19(א) לחוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016, לשכות ההוצאה לפועל (פסקה (2)), כונס הנכסים הרשמי — שתפקידו היום בידי הממונה על הליכי חדלות פירעון, והחוק עצמו יחליף את השם ל״הממונה״ מ-26.1.2027 (פסקה (1)) — ובנק ישראל לגבי לקוחות מוגבלים בשיקים (פסקה (3)) חייבים להעביר נתונים למאגר, לצד בנקים ומנפיקי כרטיסים. לשכת אשראי מקבלת מהמאגר רק נתונים שנכללו בו בשלוש השנים שלפני הבקשה שלה (סעיף 47), והמאגר שומר את המידע עשר שנים — שבע מהן לתיעוד בלבד (סעיף 23). המשמעות: השפעה של אירוע שלילי על דוח אשראי שמבקש נותן אשראי היא בעיקר לשלוש שנים מהדיווח, אבל המידע נשאר מתועד.

המדריך מסביר את המסגרת שבחוק בנוסח המשולב. הנתונים המדויקים שכל מקור מעביר נקבעים בתקנות, ושיטות הדירוג של לשכות האשראי אינן מפורסמות במלואן.

מי מדווח על מה

את סוגי הנתונים שכל מקור מעביר קובע שר המשפטים בהסכמת הנגיד ושר האוצר (סעיף 19(ב)). אנחנו לא מפרטים כאן את רשימת השדות של כל מקור — אותה אפשר לראות בדוח האישי שלכם.

לכמה זמן

השר רשאי לקבוע תקופות קצרות מ-3 שנים לסוגי נתונים מסוימים (סעיף 47(ב)). בדקו בדוח שלכם מה מוצג.

דוגמה להמחשה: תיק הוצאה לפועל שדווח למאגר במרץ 2025. נותן אשראי שיבקש דוח באפריל 2027 יראה אותו (פחות מ-3 שנים). בקשה באפריל 2028 כבר לא תכלול אותו, אלא אם התיק עדיין מעודכן או שנוספו עליו נתונים חדשים במאגר. המידע יישאר מתועד במאגר עד 2035. התאריכים בדויים, ואופן העדכון של נתונים מתמשכים נקבע בתקנות.

לבדוק את הדוח — חינם

לפי סעיף 38, מותר לקבל דוח ריכוז נתונים פעם בשנה בחינם. מבקשים אותו באתר מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, עם הזדהות דרך מערכת ההזדהות הלאומית. מה לבדוק:

• תיקים שנסגרו — האם הם מסומנים כסגורים?
• חובות שנמחקו בהפטר — האם ההליך מופיע ומה הסטטוס?
• נתונים שאינם שלכם או סכומים שגויים.

אם יש טעות, אפשר לפנות לבנק ישראל בבקשה לתיקון — ובמקביל למקור המידע עצמו (הבנק, חברת הכרטיסים או הלשכה), שהוא שמחזיק את הנתון המקורי.

בקשה לאי-הכללה — ולמה היא לא תמיד עוזרת

סעיף 22 מאפשר ללקוח לבקש שנתוני אשראי לגביו לא ייכללו במאגר. אבל יש מגבלה חשובה: אם הועברו למאגר נתונים בדבר אי-פירעון — נתונים שמפורסמים לפי דין או שמעידים באופן מובהק שאינכם עומדים בתשלומים, כפי שקבע השר — אי אפשר להגיש בקשה כזו עד תום שלוש שנים מהעברת הנתונים (סעיף 22(ה)). ואם נתונים כאלה מגיעים אחרי שהגשתם בקשה, המאגר ישמור את הנתונים מאותו מועד. במילים אחרות: אי אפשר ״להיעלם״ מהמאגר בדיוק כשיש תיק או הליך.

סעיף 30 מאפשר בקשה נפרדת — שלא יימסרו נתונים לשם דוח אשראי, בתנאים שהשר רשאי לקבוע. גם כאן, נותן האשראי יקבל הודעה שהלקוח ביקש זאת, וזה כשלעצמו מידע.

איך משקמים את התמונה

1. סגרו או הסדירו תיקים — תיק שנסגר עדיף על תיק פתוח, גם אם ההיסטוריה נשארת.
2. שלמו בזמן את מה שנשאר — מינוס מוגבל, חשבונות, הלוואה קטנה שאושרה.
3. אל תמהרו לאשראי חדש אחרי הפטר. בנו קודם קרן חירום — מחשבון קרן חירום.
4. בדקו את הדוח פעם בשנה ותקנו טעויות.
5. זכרו את סעיף 124 — בזמן הליך חדלות פירעון, חובה לציין בעסקת אשראי שאתם חדלי פירעון. זה גובר על כל שיקול של דירוג.

מידע נוסף על ההגבלות בזמן ההליך: תקופת הביניים. כל הטעויות שכדאי להימנע מהן: טעויות שמפילות הליך.

גורמים שמציעים ״לנקות״ את הדוח תמורת תשלום — ראו סימני אזהרה מחברות למחיקת חובות.

שאלות נפוצות

הפטר מוחק את המידע מהמאגר?

לא. ההפטר מוחק חובות, לא נתונים. המידע על ההליך נשאר במאגר לפי תקופות החוק, ומה שנמסר ללשכות מוגבל ל-3 השנים שלפני הבקשה שלהן.

האם חוב שהתיישן מופיע?

חוק ההתיישנות וחוק נתוני אשראי הם שני חוקים נפרדים. אם החוב דווח, הוא כפוף לתקופות של חוק נתוני אשראי. ראו התיישנות.

בנק יכול לדחות אותי רק בגלל תיק ישן?

נותן אשראי מחליט לפי מדיניותו. מה שהוא מקבל מהמאגר הוא נתונים מ-3 השנים האחרונות, אבל הוא יכול גם לשאול אתכם ולבדוק את החשבון שאתם מנהלים אצלו.

מי אחראי על המאגר?

בנק ישראל, באמצעות מנהל המאגר שמונה לפי החוק. תלונות על לשכת אשראי מגישים קודם לממונה על פניות הציבור בלשכה (סעיף 15).

מקורות

• ויקיטקסט — חוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016 — סעיפים 15, 19, 22, 23, 30, 38, 47, כולל הערות התיקון מ-26.1.2027
• בנק ישראל — מערכת נתוני אשראי: דוח ריכוז נתונים ופניות
• ויקיטקסט — חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי — סעיף 124