סף 176,923 ₪ בחדלות פירעון: מתי מגישים לממונה ומתי לרשם ההוצאה לפועל

הסף שקובע לאן מגישים בקשה לחדלות פירעון הוא 150,000 ₪ בערכי 2019, שהם 176,923.12 ₪ בשנת 2026 לפי הנוסח המשולב של החוק. יחיד שסך חובותיו אינו עולה על הסכום מגיש את הבקשה לרשם ההוצאה לפועל (סעיף 103(ב)), ומי שחובותיו עולים עליו מגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (סעיפים 103(א) ו-104(א)(2)). בתוך המסלול של הרשם יש סף שני: בקשה רגילה אפשרית כשהחובות עולים על 50,000 ₪ בערכי 2019 — 58,794.37 ₪ בשנת 2026 (סעיף 187(א)(2)), ומתחת לזה רק בטעמים מיוחדים. הסכומים מתואמים מדי שנה, ולכן החישוב שלכם צריך להיעשות מול הסכום העדכני ביום ההגשה.

שלוש מדרגות לפי סך החובות

בקשה של נושה או של היועץ המשפטי לממשלה מוגשת תמיד לבית המשפט, בלי קשר לסכום (סעיף 103(ג)).

איך מחשבים ״סך חובות״

החוק מדבר על ״סך חובותיו״ של היחיד — כל החובות, לא רק אלה שבהוצאה לפועל. כדי לא לטעות בצד הלא נכון של הסף:

1. רשמו כל נושה: בנקים, חברות כרטיסי אשראי, גופים חוץ-בנקאיים, רשויות (ארנונה, מס הכנסה, ביטוח לאומי), ספקים, בני משפחה שהלוו בכתב, ותיקי הוצאה לפועל.
2. קחו יתרה עדכנית ולא את הסכום המקורי. בתיק הוצאה לפועל, היתרה כוללת אגרות, שכר טרחה, ריבית והצמדה שנצברו. בבנק, בקשו אישור יתרה.
3. אל תשכחו התחייבויות כערבים — ערבות שנתתם היא מידע שחייב להופיע בדוח (סעיף 104(ב)(2)(א)), גם אם החייב העיקרי עדיין משלם.
4. הפרידו חוב מובטח (משכנתה, שעבוד על רכב). הוא נספר בחובות, אבל במסלול של הרשם הסדר תשלומים בלי הסכמת כל הנושים לא יכול לחול על חובות מובטחים (סעיף 193(2)).

דוגמה להמחשה

בלי הערבות הסכום הוא 157,500 ₪ — מתחת לסף, ובקשה לרשם ההוצאה לפועל. עם הערבות הוא 182,500 ₪ — מעל הסף. כאן חשוב לשאול עורך דין או את הסיוע המשפטי איך לסווג חיוב כערב שעדיין לא נדרש לשלם, כי החוק מגדיר ״חוב עבר״ באופן רחב, כולל חובות מותנים. הדוגמה בדויה.

מה קורה כשטועים בצד של הסף

החוק מאפשר לתקן. אם רשם ההוצאה לפועל מוצא במהלך ההליך שסך החובות עולה באופן משמעותי על 176,923.12 ₪, הוא מורה להעביר את ניהול ההליך לממונה (סעיף 208(1)). ההעברה מתבצעת גם כשמוגשת לבית המשפט בקשה לברר מחלוקת על נכס שהנאמן דרש, או בקשה לבטל פעולה שהעדיפה נושה או הבריחה נכסים (סעיף 208(2)–(3)). כלומר, גם אם התחלתם במסלול הנמוך, תיק מורכב יעבור לממונה.

בכיוון ההפוך, אם הממונה כבר נתן צו ומתברר שסך החובות נמוך מהסף, הממונה ממשיך לנהל את ההליך ואינו מעביר אותו לרשם (סעיף 182). רשם ההוצאה לפועל יכול גם לבקש מנשיא בית משפט השלום להעביר הליך מורכב לבית המשפט (סעיף 207). בפועל, אם אתם קרובים לסף, הגישו את הבקשה לפי החישוב המדויק ביום ההגשה, וצרפו את הפירוט — ההחלטה היא של הגורם המוסמך.

הדרך מהוצאה לפועל: סעיף 7א2

מי שיש לו תיקים בהוצאה לפועל ואינו יכול לשלם גם בצו תשלומים בתוך התקופות שבסעיף 7א1 (3 או 4 שנים) מגיש הודעה על כך לרשם (סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל). לפי נוסח הסעיף:

• אם סך החובות אינו עולה על 150,000 ₪ — ההודעה נחשבת בקשה לצו לפתיחת הליכים במסלול חובות נמוכים, ומצרפים את מסמכי סעיף 104.
• אם הוא 150,000 ₪ לפחות — הלשכה מוסרת מידע על האפשרות להגיש בקשה לממונה.

למה הבחירה משנה

ההשוואה הכוללת בין המסלולים, כולל צו תשלומים ואיחוד תיקים, נמצאת במדריך ההחלטה. המדריך המרכזי להליך כולו: חדלות פירעון ליחיד — המדריך המלא.

שאלות נפוצות

מתי מתעדכן הסכום?

הסכומים בחוק מתואמים מעת לעת ומתפרסמים בהודעה ברשומות. הנוסח המשולב מציין 176,923.12 ₪ לשנת 2026. לפני ההגשה בדקו את הסכום בטופס העדכני של הממונה או של רשות האכיפה והגבייה.

האם חוב מזונות נספר?

כן, הוא חלק מסך החובות. אבל חוב מזונות לפי פסק דין אינו נמחק בהפטר, למעט בנסיבות חריגות שבית המשפט קבע (סעיף 175). ראו ההפטר והחריגים.

החובות שלי 40,000 ₪. אין לי מסלול?

יש: צו תשלומים, איחוד תיקים או הכרה כחייב משלם בהוצאה לפועל, ובקשה לרשם בטעמים מיוחדים. ראו ההליך לחובות נמוכים וצו תשלומים.

החוב גדל בזמן ההליך בגלל ריבית — זה משנה?

הסף נבדק לפי סך החובות בעת הבקשה. שינוי משמעותי שמתגלה בהמשך מטופל בהעברה לממונה לפי סעיף 208.

מקורות

• ויקיטקסט — חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי — סעיפים 103, 104, 182, 186, 187, 193, 203, 205 ו-208, כולל הערות ההתאמה לשנת 2026
• ויקיטקסט — חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 — סעיפים 7א1 ו-7א2
• פורטל gov.il — הממונה על הליכי חדלות פירעון ורשות האכיפה והגבייה: טפסים וסכומים עדכניים