בקשה לצו לפתיחת הליכים: צ׳קליסט מסמכים, הדוח על השנתיים והטעויות בטופס

בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים כוללת שלושה רכיבים שהחוק מחייב (סעיף 104(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי): תצהיר בטופס שקבע השר שמתקיימים בכם התנאים; דוח על השנתיים שקדמו לבקשה — נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות, חשבונות בנק, ערבויות, נושים, תביעות, מקצוע ופרטי בן הזוג והילדים — מאומת בתצהיר ונתמך במסמכים; וכתב ויתור על סודיות. אותם מסמכים נדרשים גם בבקשה לרשם ההוצאה לפועל בחובות נמוכים (סעיף 187(ג)) ובהודעה לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל. בנוסף משלמים אגרה — 1,616 ₪ לשנת 2026, או 900 ₪ מראש למי שאינו זכאי לסיוע משפטי. הדוח הוא החלק שקובע את איכות ההליך כולו: מה שלא מופיע בו הוא בדיוק מה שהנאמן ימצא.

לצ׳קליסט האינטראקטיבי: צ׳קליסט מסמכים לבקשה. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

לפני שמתחילים: שתי בדיקות

1. האם אתם ״בחדלות פירעון״? לפי סעיף 2: אינכם יכולים לשלם את החובות במועדם, או שההתחייבויות שלכם עולות על שווי הנכסים. מותר להגיש גם כשהצו יסייע למנוע חדלות פירעון.
2. לאן מגישים? לפי סך החובות מול 176,923.12 ₪ (2026). ראו הסף.

רכיב 1: התצהיר

התצהיר מוגש בטופס שקבע השר. הוא מאשר שמתקיימים בכם התנאים להגשה — חדלות פירעון וסכום החובות. תצהיר הוא הצהרה בשבועה: פרט כוזב בו הוא לא רק עילה להארכת ההליך אלא עלול להיות גם עבירה פלילית.

רכיב 2: הדוח על השנתיים — מה לאסוף

טיפ מעשי: הורידו דוח ריכוז נתונים ממאגר נתוני האשראי של בנק ישראל (חינם, פעם בשנה) ודוח ״מצב חייב״ מהאזור האישי בהוצאה לפועל. שני הדוחות האלה מראים לנאמן את אותם חובות — עדיף שהם יופיעו קודם אצלכם. ראו נתוני אשראי.

רכיב 3: ויתור על סודיות

כתב הוויתור מאפשר לממונה ולנאמן לקבל מידע על כתובת, נכסים, חובות, גובה ההכנסה ומקורותיה מכל גורם, כולל גופים ציבוריים, וממקורות שמפורטים בתוספת הראשונה לחוק — לעניין המצב הכלכלי והיציאות והכניסות לישראל (סעיף 104(ב)(3)). זה אומר: הממונה יראה את מה שהבנק, רשויות ומעסיקים יודעים. אין טעם ״לשכוח״ חשבון.

סימון מידע רגיש

סעיף 104(ג) מאפשר לסמן בדוח פרטים שמכילים מידע אישי רגיש — למשל מידע רפואי — ולבקש שלא יימסרו לעיון הנושים. החלטה על עיון בפרטים כאלה נעשית לפי סעיף 107. סמנו רק מה שבאמת רגיש, ונמקו.

לוח עבודה מוצע — שבועיים

הטעויות הנפוצות בטופס

• השמטת נושה קטן — חוב לחבר או לספק מקומי. נושה שלא צוין עלול שלא לדעת על ההליך, וזה פוגע בהגנה שלכם בהמשך.
• השמטת ערבות — ערבויות הן חובה מפורשת בדוח.
• אי-דיווח על העברת נכס בשנתיים האחרונות — מכירת רכב לבן משפחה, מתנה של כסף. הנאמן יכול לבקש לבטל פעולות כאלה (סעיפים 219–221), וזו עילה להארכת תקופת התשלומים.
• הערכת הכנסה נמוכה מהמציאות — התשלום נקבע לפי כושר השתכרות, לא רק הכנסה בפועל.
• הוצאות מנופחות — דמי המחיה נקבעים לפי כללי המחיה בכבוד, לא לפי ההוצאות שתציינו.

עוד בטעויות שמפילות הליך.

אחרי ההגשה

• הממונה מחליט בתוך 30 ימים, או בתוך 30 ימים מקבלת מידע נוסף שדרש (סעיף 105).
• אצל רשם ההוצאה לפועל — החלטה על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים בתוך 30 ימים (סעיף 190). ראו ההליך לחובות נמוכים.
• חזרה מהבקשה לפני הצו מחזירה מחצית מהאגרה ששולמה.
• אחרי הצו: הגבלות, דמי מחיה ונאמן. ראו תקופת הביניים.

המסלולים החלופיים מוסברים במדריך ההחלטה.

אם עדיין לא החלטתם שזה המסלול, בדקו קודם צו תשלומים ואיחוד תיקים, וכמה מהשכר מוגן בעיקול משכורת.

שאלות נפוצות

אני לא יודע את כל הפרטים על הכנסות בן הזוג. מה לכתוב?

החוק מבקש פרטים הידועים לכם (סעיף 104(ב)(2)(ד)). כתבו מה שידוע, וציינו מה לא ידוע. אל תמציאו.

צריך דפי חשבון של חשבון שנסגר לפני שנה?

הדוח מתייחס לשנתיים שקדמו לבקשה, כולל חשבונות שנסגרו בתקופה הזו. בקשו מהבנק העתקים.

אפשר להגיש בלי חלק מהמסמכים ולהשלים אחר כך?

הממונה רשאי לדרוש מידע נוסף או לזמן לדיון, ואז ההחלטה נדחית. בקשה חסרה מעכבת את הצו ואת ההגנה מהליכי גבייה — עדיף להגיש שלמה.

מה עם חובות שאני חולק עליהם?

ציינו אותם וכתבו שאתם חולקים. ההכרעה בתביעות חוב היא של הנאמן, ואפשר לערער עליה (סעיפים 211 ו-215).

מקורות

• ויקיטקסט — חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי — סעיפים 2, 104, 105, 107, 187, 190, 211, 215, 219–221 והתוספת הראשונה
• ויקיטקסט — תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות) — האגרה לשנת 2026
• פורטל gov.il — טפסי הממונה על הליכי חדלות פירעון והגשה מקוונת
• בנק ישראל — מערכת נתוני אשראי: דוח ריכוז נתונים