חדלות פירעון בהוצאה לפועל לחובות נמוכים: ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, אסיפת נושים וצו

ביחיד שסך חובותיו אינו עולה על 176,923.12 ₪ (סכום 2026), הליך חדלות הפירעון מתנהל לפני רשם ההוצאה לפועל, ויש בו שלב שאין במסלול של הממונה: ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים עם הנושים, לפני שניתן צו לפתיחת הליכים. הרשם מחליט בתוך 30 ימים מהבקשה אם לזמן ישיבה, והישיבה מתקיימת בתוך 30 ימים נוספים (סעיפים 190–191 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). אם כל הנושים מסכימים — ההסדר מחייב, והתיקים מושהים או נסגרים לפי ההסדר. אם לא — ייתכן אישור ברוב באסיפת נושים, ואם גם זה לא קורה, הרשם נותן צו לפתיחת הליכים וההליך ממשיך כמו הליך חדלות פירעון רגיל, אבל אצל הרשם.

המדריך מתאר את פרק י״ב בחלק ג׳ לחוק. הוא כללי ואינו ייעוץ משפטי.

שתי דרכים להיכנס למסלול

סעיף 187(א) קובע שתי דרכים:

1. הודעה לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל — חייב בהוצאה לפועל שאינו יכול לשלם את החוב גם בצו תשלומים בתוך 3 או 4 שנים מגיש הודעה על כך, והיא נחשבת בקשה לצו לפתיחת הליכים. מצרפים את מסמכי סעיף 104. ראו צו תשלומים.
2. בקשה ישירה לרשם — כשסך החובות עולה על 58,794.37 ₪ (50,000 ₪ בערכי 2019). מתחת לסכום הזה הרשם רשאי לתת צו רק בטעמים מיוחדים, ובכלל זה כשמתנהלים נגד היחיד הליכים לפי פקודת המסים (גבייה) (סעיף 187(ב)).

את הבקשה מגישים בכל לשכת הוצאה לפועל שפועל בה מסלול חדלות פירעון (סעיפים 187(ג) ו-189). התנאי המהותי זהה למסלול של הממונה: היחיד בחדלות פירעון, או שהצו יסייע למנוע אותה (סעיף 186).

שלב 1: החלטת הרשם

הרשם בודק את הבקשה, את המסמכים ואת המידע שהוא רשאי לקבל מהגורמים שבסעיף 104(ב)(3). אם התנאים מתקיימים, הוא מורה בתוך 30 ימים על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים (סעיף 190(א)). אם חסר מידע, הוא יכול לדרוש מידע נוסף או לזמן לדיון, ואז ההחלטה ניתנת בתוך 30 ימים מקבלת המידע (סעיף 190(ב)).

שלב 2: הישיבה עם נציג הרשם

• עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוסמך — נציג הרשם — שולח הזמנה לכם ולנושים שציינתם בבקשה.
• הישיבה מתקיימת בתוך 30 ימים מההוראה לזמן אותה (סעיף 191(ב)).
• אתם חייבים להתייצב ולשתף פעולה (סעיף 191(ג)).
• בתחילת הישיבה הנציג מסביר את ההליך ואת הזכויות והחובות, כולל הזכות לדמי מחיה אם יינתן צו (סעיף 191(ה)).
• הנציג רשאי לעיין במסמכים ולדרוש מידע מגורמים שונים לצורך גיבוש ההסדר.

נוהלי הישיבות נקבעו בכללים של מנהל מערכת ההוצאה לפועל משנת 2024 (לפי סעיף 191(ז)).

שלב 3: שלוש תוצאות אפשריות

איך מחושב הרוב באסיפה

לפי סעיף 195, ההסדר מאושר אם:

• רוב המצביעים מבין הנושים ב״חובות הוצאה לפועל״ תמכו, והם מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מסך החובות האלה; וגם
• כל הנושים שחובותיהם אינם חובות הוצאה לפועל תמכו.

״חובות הוצאה לפועל״ הם חובות שנפתח לגביהם תיק, וגם חובות לפי פסק דין שאפשר לפתוח לגביהם תיק.

דוגמה להמחשה. שלושה נושים בתיקי הוצאה לפועל: א׳ 40,000 ₪, ב׳ 25,000 ₪, ג׳ 15,000 ₪ (סך 80,000 ₪). אם א׳ ו-ב׳ תומכים — רוב המצביעים (2 מתוך 3) עם 65,000 ₪, שהם 81% מהחובות — יש רוב. אם רק א׳ ו-ג׳ תומכים — 55,000 ₪, כ-69% — אין רוב, אף שרוב המצביעים תמכו. ואם יש גם נושה רביעי עם חוב שאינו בהוצאה לפועל, הוא חייב לתמוך.

מתי הרשם לא יאשר

גם אחרי רוב באסיפה, ההסדר טעון אישור הרשם, שבוחן את הוגנות ההליך ויכול להתנות את האישור בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה (סעיף 196(ב)). הרשם לא יאשר אם נושה שלא תמך מקבל פחות ממה שהיה מקבל בצו לשיקום כלכלי (סעיף 196(ג)). והסדר מאושר לא יכול לפטור מחובות שאינם בני הפטר — כמו קנסות ומזונות פסוקים (סעיף 197(ב)).

אם ניתן צו לפתיחת הליכים אצל הרשם

מכאן ההליך דומה להליך אצל הממונה, עם כמה הבדלים:

• הרשם מקבל את סמכויות הממונה ואת חלק מסמכויות בית המשפט (סעיפים 202–204), כולל הסמכות לתת צו לשיקום כלכלי אחרי דיון בדוח הנאמן (סעיף 203).
• ייתכן שלא ימונה נאמן: הרשם רשאי, בנימוק, לא למנות נאמן ולמלא את תפקידיו בעצמו (סעיף 205).
• מי שנפגע מהצו יכול לבקש לבטל אותו בתוך 45 ימים מפרסום ההודעה (סעיף 200).
• תיק מורכב — חובות שעולים משמעותית על הסף, מחלוקת על נכס או בקשה לבטל העברת נכס — עובר לממונה (סעיף 208) או לבית משפט השלום (סעיף 207).

ההגבלות של תקופת הביניים, דמי המחיה ותקופת התשלומים של שלוש שנים חלות גם כאן. ראו הגבלות בתקופת הביניים והצו לשיקום כלכלי.

איך מתכוננים לישיבה

• הצעה ריאלית: חשבו כמה תוכלו לשלם בחודש אחרי הוצאות מחיה בסיסיות, ולא את מה שהנושים ירצו לשמוע. השתמשו במחשבון צו תשלומים כדי לראות כמה מהחוב ייפרע.
• רשימת נושים מלאה: נושה שלא ציינתם לא יוזמן ולא יהיה צד להסדר.
• מסמכים: אותם מסמכים כמו בבקשה לממונה. ראו הצ׳קליסט לבקשה.
• השוואה לצו: נושה ישקול מה יקבל בהסדר לעומת צו לשיקום כלכלי. הסדר שמציע פחות מזה לא יאושר נגד נושה מתנגד.

המבט הכולל על ההליך במדריך המלא לחדלות פירעון, והסף שקובע את המסלול בסף 176,923 ₪.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין הסדר תשלומים כאן לצו תשלומים רגיל בהוצאה לפועל?

צו תשלומים לפי סעיף 7א פורס את כל החוב לפי יכולת, והחוב נשאר במלואו. הסדר במסלול חדלות פירעון יכול לכלול פירעון חלקי שמחייב את הנושים שהם צד לו, ומבוסס על השוואה למה שהיו מקבלים בהליך חדלות פירעון.

האם האגרה זהה למסלול של הממונה?

כן. לפי תקנות האגרות, בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לממונה או לרשם — 1,616 ₪ לשנת 2026. מי שחוזר בו לפני שהרשם הורה על זימון הישיבה מקבל בחזרה מחצית האגרה. ראו אגרות ועלויות.

אפשר להגיע לישיבה עם עורך דין או מלווה?

החוק מחייב אתכם להתייצב ולשתף פעולה, ואינו אוסר ייצוג. מי שזכאי לסיוע משפטי יכול לבקש ייצוג. בררו מראש מול הלשכה מה נהוג.

מה קורה לתיקים שלי בזמן ההמתנה לישיבה?

ההקפאה המלאה של הליכי גבייה היא תוצאה של צו לפתיחת הליכים (סעיף 121). לפני הצו, אם הושג הסדר, הרשם משהה הליכים או סוגר תיקים לפי ההסדר. עד אז, המשיכו לשלם לפי צו תשלומים אם יש לכם.

מקורות

• ויקיטקסט — חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי — חלק ג׳ פרק י״ב, סעיפים 186–208
• ויקיטקסט — חוק ההוצאה לפועל — סעיפים 7א, 7א1, 7א2
• פורטל gov.il — רשות האכיפה והגבייה: לשכות שפועל בהן מסלול חדלות פירעון וטפסים