כמה עולה הליך חדלות פירעון ב-2026: אגרה של 1,616 ₪, תשלום מראש של 900 ₪ ועלויות נוספות
העלויות של הליך חדלות פירעון ליחיד: אגרת בקשה לפי תקנות האגרות (2026), פטור לזכאי סיוע משפטי, 20% משכר הנאמן, אגרת תביעת חוב, החזר אגרה, עורך דין, ועלויות בהוצאה לפועל.
האגרה על בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים — לממונה או לרשם ההוצאה לפועל — היא 1,616 ₪ לשנת 2026, לפי תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות), התשע״ט–2019 בנוסח המעודכן. אבל רוב היחידים לא משלמים את כולה מראש: מי שאינו מיוצג בסיוע משפטי ואינו עומד במבחני הזכאות משלם 900 ₪ בהגשה, והיתרה משולמת מקופת הנשייה כהוצאות ההליך; ומי שמיוצג בסיוע משפטי או עומד במבחני הזכאות לו לא משלם מראש — האגרה כולה משולמת מקופת הנשייה, ואם אין בה די, החלק החסר פשוט לא נגבה (תקנה 4). מעבר לאגרה, העלות האמיתית של ההליך היא התשלום החודשי לקופת הנשייה, ומתוכו נפרעים גם שכר הנאמן ו-20% ממנו שמשולמים לממונה.
הסכומים כאן לקוחים מהנוסח המשולב בוויקיטקסט ומתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה לפי המדד. לפני ההגשה בדקו את הסכום בטופס העדכני.
האגרות בהליך — לפי התקנות
| פריט | סכום 2026 | מי משלם |
|---|---|---|
| בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים (ממונה או רשם) | 1,616 ₪ | היחיד — בכפוף להקלות בתקנה 4 |
| תשלום מראש ליחיד שאינו זכאי לסיוע משפטי | 900 ₪ | היחיד; היתרה מקופת הנשייה |
| תשלום מראש ליחיד שזכאי לסיוע משפטי | 0 ₪ | הכול מקופת הנשייה |
| הגשת תביעת חוב לנאמן | 35 ₪ | הנושה (פטור לתביעת שכר עבודה ופיצויי פיטורים) |
| אגרה בעד ניהול ההליך | 20% משכר הנאמן או מנהל ההסדר | מקופת הנשייה, לממונה (או למערכת ההוצאה לפועל) |
שימו לב: הסכום של 900 ₪ קבוע בגוף התקנה, ולא בתוספת שמתעדכנת לפי המדד. סכום האגרה המלאה (1,616 ₪) הוא בתוספת ולכן מתעדכן מדי שנה (תקנה 8).
החזר אגרה
אם חזרתם בכם מהבקשה לפני שניתן צו לפתיחת הליכים אצל הממונה — מחצית האגרה ששילמתם מוחזרת. אצל רשם ההוצאה לפועל, מחצית מוחזרת אם חזרתם בכם לפני שהרשם הורה על זימון הישיבה לגיבוש הסדר תשלומים (תקנה 7(א)).
חישוב לדוגמה: כמה יוצא מהכיס בתחילת ההליך
תרחיש להמחשה: שכירה, אינה זכאית לסיוע משפטי, מגישה לממונה בעצמה.
| רכיב | סכום |
|---|---|
| תשלום מראש של האגרה | 900 ₪ |
| יתרת האגרה (1,616 − 900) | 716 ₪ — מקופת הנשייה, לא מהכיס |
| הוצאות צילום, אישורים ודפי חשבון | לפי המקרה, בדרך כלל נמוכות |
| תשלום חודשי ראשון לנאמן | לפי דמי המחיה שהממונה יקבע |
אם היא מיוצגת בסיוע משפטי — התשלום מראש הוא 0 ₪. אם היא שוכרת עורך דין פרטי, שכר הטרחה הוא עלות נפרדת שנקבעת בהסכם איתו (ראו בהמשך).
שכר הנאמן
הנאמן מקבל שכר מקופת הנשייה לפי כללים שנקבעו בתקנות (סעיף 128 לחוק), והוא נחשב הוצאה של הליך חדלות הפירעון שנפרעת לפני הנושים (סעיפים 231 ו-233). מעבר לכך משולמת לממונה אגרת ניהול של 20% משכר הנאמן (תקנה 5). המשמעות המעשית: חלק מהתשלומים החודשיים שלכם לא מגיע לנושים אלא מממן את ההליך. ברשם ההוצאה לפועל, כשהרשם מחליט לא למנות נאמן (סעיף 205), אין שכר נאמן — והאגרה בעד ניהול ההליך, שמחושבת כשיעור משכר הנאמן, ככל הנראה אינה נוצרת. בררו מול הלשכה.
עורך דין — סיוע משפטי או פרטי
| אפשרות | עלות ליחיד | הערות |
|---|---|---|
| הגשה עצמית | אגרה בלבד | אפשרית, כולל מקוונת לממונה; דורשת עבודה מדויקת על הדוח |
| הסיוע המשפטי במשרד המשפטים | ללא שכר טרחה ממשי למי שזכאי — בדקו את התנאים מול הלשכה | לפי מבחן כלכלי ומבחן סיכוי; מזכה גם בהקלה באגרה |
| עורך דין פרטי | לפי הסכם שכר טרחה | בקשו הסכם בכתב שמפרט מה כלול: הגשה, ליווי בתקופת הביניים, דיונים בבית המשפט |
לא נציג כאן מחירים של עורכי דין — אין תעריף רשמי, והטווחים משתנים מאוד לפי מורכבות התיק. מה שכן: היזהרו מהבטחות ״למחוק את כל החובות״ תמורת תשלום מראש גבוה. ראו חברות שמבטיחות למחוק חובות.
עלויות בהוצאה לפועל — להשוואה
אם אתם עדיין בשלב של תיקי הוצאה לפועל, גם שם יש עלויות שמגדילות את החוב:
- אגרות והוצאות של הזוכה בנקיטת הליכים מוטלות על החייב, ומתווספים להן ריבית ודמי פיגורים (סעיף 9 לחוק ההוצאה לפועל).
- שכר טרחת עורך דין של הזוכה מתווסף לחוב. בחוב קטן — עד 4,500 ₪ — חייב שאינו תאגיד לא יישא בשכר טרחה של יותר מ-258 ₪ (2026) או 10% מהחוב, לפי הגבוה, אלא אם הרשם החליט אחרת בגלל מורכבות (סעיף 10ג).
דוגמה להמחשה: חוב פסוק של 3,000 ₪. 10% הם 300 ₪, גבוה מ-258 ₪ — ולכן התקרה לשכר הטרחה היא 300 ₪. בחוב של 1,500 ₪, 10% הם 150 ₪ — והתקרה היא 258 ₪.
כל חודש שעובר בהוצאה לפועל בלי תשלום מגדיל את החוב. זה שיקול נוסף להשוות בזמן בין המסלולים — ראו מדריך ההחלטה.
מה עולה יותר: ההליך או ההימנעות ממנו
אגרה של כמה מאות שקלים היא בדרך כלל הרכיב הקטן. הרכיבים הגדולים הם:
- התשלום החודשי לאורך תקופת הביניים ושלוש שנות התשלומים.
- נכסים שיימכרו — רכב שאינו דרוש לפרנסה, חיסכון שאינו לקצבה, ולפעמים זכות בדירה. ראו דירה, רכב וחפצים.
- עלות ההגבלות — אובדן כרטיס אשראי, קושי לקבל אשראי ונתוני אשראי שליליים.
מולם עומדים: ריבית ותוספות שנעצרות בהליך, עיקולים שמוקפאים, והפטר בסוף. החישוב הוא אישי, ולכן כדאי לעשות אותו עם גורם מקצועי. המדריך המלא להליך: חדלות פירעון ליחיד.
במסלול של חובות נמוכים ההליך מתחיל בישיבה עם נציג הרשם — ראו ההליך לחובות נמוכים ברשם והסף.
שאלות נפוצות
איך יודעים אם אני זכאי לסיוע משפטי?
הסיוע המשפטי בודק מבחן כלכלי (הכנסה ורכוש) ומבחן משפטי. הבקשה מוגשת ללשכת הסיוע המשפטי במחוז. ראו סיוע חינם ומקורות רשמיים.
האם האגרה זהה לרשם ולממונה?
כן. התוספת לתקנות קובעת סכום אחד לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים ״המוגשת לממונה או לרשם ההוצאה לפועל״.
נושה צריך לשלם כדי להגיש תביעת חוב?
כן, אגרה של 35 ₪ לשנת 2026, למעט תביעת חוב בשל שכר עבודה ופיצויי פיטורים.
האם האגרה מתעדכנת באמצע השנה?
לא. הסכומים בתוספת משתנים ב-1 בינואר לפי מדד המחירים לצרכן של דצמבר, והממונה מפרסם הודעה ברשומות.
מקורות
- ויקיטקסט — תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות), התשע״ט–2019 — תקנות 4, 5, 6, 7, 8 והתוספת (סכומי 2026)
- ויקיטקסט — חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי — סעיפים 128, 205, 231, 233
- ויקיטקסט — חוק ההוצאה לפועל — סעיפים 9 ו-10ג
- פורטל gov.il — הסיוע המשפטי במשרד המשפטים