חדלות פירעון ליחיד 2026: המדריך המלא — מהבקשה ועד ההפטר

הליך חדלות פירעון ליחיד בישראל בנוי מארבעה שלבים קבועים: בקשה, צו לפתיחת הליכים, תקופת ביניים שבה נאמן בודק את המצב הכלכלי, וצו לשיקום כלכלי שקובע תוכנית תשלומים — בדרך כלל לשלוש שנים — שבסופה ניתן הפטר מיתרת החובות. לאן מגישים נקבע לפי סך החובות (איך מחשבים את הסף): עד 176,923.12 ₪ (הסכום לשנת 2026, מתואם מ-150,000 ₪ של 2019) הבקשה מוגשת לרשם ההוצאה לפועל, ומעל הסכום — לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. החוק שמסדיר את כל זה הוא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, שנכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019 והחליף את פקודת פשיטת הרגל.

המדריך מתאר את ההליך כפי שהוא כתוב בחוק, לפי הנוסח המשולב. הוא אינו ייעוץ משפטי, ולפני הגשה כדאי להתייעץ עם עורך דין או עם הסיוע המשפטי.

מי בכלל יכול להיכנס להליך

לפי סעיף 2 לחוק, חדלות פירעון היא מצב שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם — בין שמועד הפירעון הגיע ובין שלא — או שההתחייבויות שלו, כולל עתידיות ומותנות, עולות על שווי נכסיו. יחיד רשאי לבקש צו גם אם הצו יסייע למנוע חדלות פירעון (סעיף 104(א)(1)), כלומר לא חייבים לחכות לקריסה מלאה.

בקשה יכולים להגיש שלושה גורמים (סעיף 102): היחיד עצמו, נושה, או היועץ המשפטי לממשלה. בקשה של נושה או של היועמ״ש מוגשת לבית המשפט; בקשה של היחיד — לממונה או לרשם, לפי הסכום.

מפת ההליך בשלבים

במסלול של רשם ההוצאה לפועל לחובות נמוכים יש שלב נוסף לפני הצו: ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים עם הנושים. אם מגיעים להסדר, ייתכן שלא יהיה צורך בצו בכלל. ראו ההליך לחובות נמוכים ברשם.

מה משתנה ביום שבו ניתן הצו

סעיף 121 מפרט את התוצאות המיידיות של צו לפתיחת הליכים:

• נכסי קופת הנשייה משמשים רק לפירעון חובות העבר ולהוצאות ההליך, ולפי החוק בלבד.
• ההליכים נגדכם מוקפאים, ואם הוטלו עליכם הגבלות במסגרת הליכי גבייה — למשל בהוצאה לפועל — ההגבלות בטלות.
• לא יינתן צו מאסר במקום קנס שהוטל עליכם.
• הממונה ממנה נאמן, ומתחילה תקופת הביניים עם ההגבלות שלה.

ומה לא משתנה: הצו אינו פוטר מחובות לפי דין, כולל החלטות מינהליות, למעט חובה לשלם חוב עבר (סעיף 121(ב)). חובות חדשים שנוצרים אחרי הצו אינם חלק מההליך — ואתם צריכים לשלם אותם כרגיל.

תקופת הביניים: הגבלות ובדיקה

בתקופה שבין הצו לפתיחת הליכים לבין הצו לשיקום כלכלי חלות הגבלות קבועות (סעיף 142): הגבלה על דרכון, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי, והגבלה על שימוש בכרטיס חיוב — למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שפועלים רק כנגד יתרת זכות. בנוסף, אסור לקחת אשראי בלי אישור הממונה (סעיף 123), ומי שעושה עסקת אשראי חייב לציין שהוא בהליכי חדלות פירעון (סעיף 124).

הממונה קובע דמי מחיה — הסכום שנשאר בידיכם מההכנסה — ואת היתרה מעבירים לנאמן בתשלומים חודשיים (סעיף 156). במקביל הנאמן בודק את הנכסים, ההכנסות ואת הנסיבות שהובילו לחובות. פירוט בהגבלות בתקופת הביניים.

הצו לשיקום כלכלי ותקופת התשלומים

בצו לשיקום כלכלי בית המשפט קובע (סעיף 161): גובה התשלומים ותקופתם, אילו נכסים ייכללו בקופת הנשייה ואיך ימומשו, אילו הגבלות ימשיכו לחול, אם תידרש הכשרה להתנהלות כלכלית, ואילו חובות לא ייכללו בהפטר.

גובה התשלום נקבע לפי כושר ההשתכרות שלכם, אחרי הפחתת דמי המחיה (סעיף 162). התקופה היא שלוש שנים ממתן הצו (סעיף 163(א)); אפשר לקצר אותה בנסיבות אישיות, ולהאריך אותה כשהיחיד נהג בחוסר תום לב, לא שיתף פעולה, הפר הגבלות, יצר חוב בהזנחה חמורה, העדיף נושה או הבריח נכסים, או כשניתן לגביו צו קודם בשבע השנים האחרונות. בנסיבות חמורות התקופה יכולה להיות לא קצובה בזמן. ראו הצו לשיקום כלכלי.

ההפטר — ומה הוא לא עושה

בתום תקופת התשלומים, היחיד — והוא בלבד — פטור מחובות העבר שלא נפרעו מקופת הנשייה (סעיף 174). המילים ״והוא בלבד״ חשובות: ערבים לחוב, ושותפים לחוב, נשארים חייבים. ההפטר לא חל על קנסות ותשלומים עונשיים, על חוב שנוצר במרמה, מגניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה, ועל חוב מזונות לפי פסק דין (סעיף 175), ובית המשפט רשאי לבטל אותו בדיעבד אם התגלו עובדות חדשות או שהופרו תנאי הצו (סעיף 176). ראו ההפטר והחריגים.

מה עולה ומה מוגן

• אגרת בקשה — 1,616 ₪ לשנת 2026; מי שאינו זכאי לסיוע משפטי משלם 900 ₪ מראש והיתרה משולמת מקופת הנשייה. ראו אגרות ועלויות.
• נכסים מוגנים — מזון, ביגוד, ריהוט בסיסי, כלי עבודה, ציוד לנכה, חיות מחמד ופריטים כמו מחשב, טלפון ומכונת כביסה עד לסכום שנקבע (התוספת השנייה). דירת מגורים נמכרת רק באישור בית המשפט ובתנאים. ראו דירה, רכב וחפצים.

שאלות נפוצות

האם ההליך פומבי?

החוק קובע שהודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר (סעיף 106), והממונה שולח עותק לנושים הידועים לו. נתונים מההליך גם מועברים למאגר נתוני האשראי. ראו נתוני אשראי.

אפשר להגיש שוב אחרי הפטר?

כן, אבל צו לפתיחת הליכים שניתן בשבע השנים שלפני ההליך החדש הוא עילה להאריך את תקופת התשלומים (סעיף 163(ג)(4)). אם נוצרו חובות חדשים בזמן ההליך הראשון, אפשר לבקש צו נוסף והליכים מאוחדים (סעיף 184).

מי מנהל את ההליך — הממונה או בית המשפט?

בחובות מעל הסף, הממונה מנהל את תקופת הביניים ובית המשפט נותן את הצו לשיקום כלכלי. בחובות נמוכים, רשם ההוצאה לפועל מקבל את סמכויות הממונה ובית המשפט (סעיפים 202–204).

כמה זמן זה לוקח בסך הכול?

לפי לוחות הזמנים בחוק: עד 30 ימים לצו, עד 9 חודשים לדוח הנאמן (אפשר לדחות), עד 60 ימים להצעת הממונה, ואז שלוש שנים של תשלומים. בפועל, ארבע שנים ומעלה מהבקשה ועד ההפטר הם תרחיש סביר — אבל זה תלוי בתיק.

מקורות

• ויקיטקסט — חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018 — סעיפים 2, 102–106, 121–124, 142, 153–156, 161–167, 174–176 (הנוסח המחייב ברשומות)
• פורטל gov.il — הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, טפסים והגשה מקוונת
• פורטל gov.il — רשות האכיפה והגבייה (מסלול חדלות פירעון בהוצאה לפועל)